התנגדות יוסף למושג עבדות

התנגדות יוסף למושג עבדות

שיטת רש"י והרמב"ן

כתב הרמב"ן "קנה אתנו ואת אדמתנו - הנה אמרו לו שגם גופם יקנה לעבדים לפרעה, וכן אמר, הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם, אבל [כלומר, יש סתירה לכאורה לפסוקים אלו] אמר ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו, ולא אמר שיקנה גופם רק האדמה? והטעם [הסבר הדברים] כי הם אמרו לו שיקנה אותם לעבדים עושי מלאכת המלך כרצונו, והוא לא רצה רק לקנות את האדמה, והתנה עמהם שיעבדו אותה לעולם ויהיו בה

אריסי בתי אבות פרעה..." (מז,יט).

לפי הרמב"ן, המצרים רצו להמכר לעבדים ליוסף, אך יוסף סירב ורצה שהם יהיו רק אריסים. כדבריו של הרמב"ן מוכח גם מדברי רש"י שכתב על הפסוק "נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה"(מז,כה) וזו לשונו "והיינו עבדים - להעלות לו המס הזה [חמישית התבואה] בכל שנה לחוק שלא יעבור", ולא פירש שהכוונה לעבדות ממש, ובא ללמדנו, שלא נטעה ונחשוב שיוסף קנה אותם לעבדים ממש, אלא שכוונת הפסוק רק לכך שהמצרים יעלו מס זה בקביעות (שפתי חכמים).

באור נוסף בדברי רש"י

צריך לומר שאף על פי שזו היתה כוונתם, מכל מקום השתמשו בלשון עבדות לפי שהיו רגילים למושג העבדות, והתכוונו בכך לומר, שיהיו שכירים לעולם, ממש כמו עבדים שקנויים לעולם. יתכן שזו הסיבה שרש"י הוסיף בסוף דבריו "לחק שלא יעבור", על מנת להסביר לנו מדוע השתמשו בלשון עבדות. וכנראה לזה התכוון הרמב"ן שכתב "והתנה עמהם שיעבדו אותה לעולם", שלמד לפרש שכירות לעולם מהמילה "עבדים".

כעת יובנו דברי רש"י בפסוק כ' "ותהי הארץ לפרעה - קנויה לו". ולכאורה קשה מה בא ללמדנו, הרי הדבר פשוט, כיון שכבר בתחילת הפסוק כתוב "ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה... ותהי הארץ לפרעה", אלא שבא לשלול שלא תאמר, שהארץ כמו האנשים, והיא רק מושכרת לפרעה אבל לא קנויה לו לגמרי.

במדרש הגדול מוכח כדברי שניהם ככתוב "הן קניתי אתכם היום וגו' - נעשו כולן כעריסין אצלו עובדין ומוציאין יציאות ונותנין לו החומש וארבעה חלקים להם". עיין בספר תורה שלמה אות סא' בהערות למטה.

מדוע יוסף התנגד לקנית עבדים

על פי דברים אלו נלע"ד בעזה"י לבאר מספר פסוקים קשים בפרשה זו. אך ראשית עלינו לברר מדוע יוסף התנגד כל כך לקנות את המצרים לעבדים, ולא רק זאת, גם לא מוזכר שיוסף אמר את המילה "עבד".

נלע"ד בעזה"י להסביר כך: יוסף הצדיק סולד מהמושג "עבד", הן משום שהוא נלקח להיות עבד והרגיש עד כמה פסול להפוך מישהו לעבד, והן משום האידיאל העליון שכל האנשים צריכים להיות בני חורין ועבדים רק לקב"ה. ולכן יוסף אף לא רצה להעלות מילה זו על שפתיו, כיוון שהיתה מאוסה בעיניו. למצרים, לעומתו, היו עבדים (רש"י על מז,כד) והם היו מורגלים ברעיון של עבדות ולא מצאו בו פסול.

כעת ניגש לבאור הפסוקים הקשים לכאורה.

באור הכפילות בבקשת המצרים

"קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע..." (מז,יט). מדוע המצרים כפלו את דבריהם, הרי בזה שאמרו "קנה אתנו" כבר ברור שכוונתם להיות עבדים לפרעה?

על פי הנכתב לעיל כך הוא באור הפסוק: המצרים באו אל יוסף בבקשה שיקנה אותם ואת אדמתם בעבור לחם, על מנת שיוכלו להתקיים עד שתהיה תבואה [באותו זמן פסקו שנות הרעב - רש"י]. לאחר דברים אלו חזרו ופירשו דבריהם ואמרו "ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה", כלומר, רצוננו לא רק להיות שכירים לפרעה ואז נהיה זכאים רק ללחם, אלא שגופנו ממש יהיה קנוי לפרעה לכל צרכיו, ואז כעבדים של פרעה - פרעה יתן לנו זרע על מנת שנוכל לזרוע ולהביא לו תבואה כדי שהאדמה לא תהיה שממה ועל ידי כך נוכל להמשיך לחיות. שכן אם לא נהיה עבדים מדוע שפרעה יתן לנו זרע, הרי בעבור עצמנו ובעבור אדמתנו כבר קבלנו לחם, ולכן הפתרון המתבקש הוא, שנהיה עבדים ואז ממילא נקבל זרע.

מפסוק זה מבואר, שמשמעות המילים "קנה אותנו" אינה קנין עבדות אלא קנין שכירות, כיוון שאחרת מדוע כפלו דבריהם, וממילא יובנו דברי יוסף שאמר להם "הן קניתי אתכם היום" (מז,כג) ולא אמר "לעבדים", שכוונתו לקנין שכירות ולא לקנין עבדות.

"כי חזק עליהם הרעב"

ישנו פסוק קשה נוסף שיבואר על פי הדברים לעיל - "ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב" (מז,כ).

מדוע התורה כותבת שהמצרים מכרו את שדותיהם, משום שחזק עליהם הרעב, הרי זהו ענין כל הפרשה, והדברים מבוארים בצורה מפורשת בפסוקים לעיל?!

אלא כוונת התורה היא כך: המצרים היו מוכנים למכור אדמתם רק בתנאי שהם יהיו עבדים לפרעה, על מנת שמצד היושר יתחייב פרעה לתת להם זרע, אבל יוסף התנגד להיותם עבדים ולא הסכים לכך. המצרים התנגדו למכירה חלקית עד שחזק עליהם הרעב והיו מוכרחים להסכים לתנאו של יוסף והיו מוכנים למכור רק את אדמתם, וזו כוונת התורה בפסוק זה, שהמצרים מכרו את שדותיהם בלבד כיוון שחזק עליהם הרעב.

לפי הדברים הנ"ל, הסיבה שיוסף יכל לקיים "ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו", אינה משום שהאנשים היו בבעלותו, אלא משום שהאדמה היתה בבעלותו, וממילא יכל לומר להם "איני רוצה שתהיו במקום זה אלא במקום אחר".

מדוע המצרים אמרו "החיתנו" רק לבסוף

כעת תובן מיקומה של תגובת המצרים "ויאמרו החיתנו" (מז,כה), מדוע לא אמרו זאת מיד לאחר שמכרו את שדותיהם ליוסף בעבור לחם?

על פי דברינו התשובה ברורה. לאחר שהמצרים מכרו את שדותיהם, הם קיבלו על כך רק לחם ולא זרע לזרוע באדמה, כיוון שיוסף לא היה מוכן לקנות אותם וממילא לשלם להם על כך בזרע לזריעת האדמה, ועל כן היו המצרים בסכנת נפשות. לאחר מכן פנה יוסף בהצעה לאנשי מצרים מרצונו הטוב ללא שום חיוב לעשות כך, והציע להם להיות אריסים לפרעה ככתוב "הן קניתי אתכם היום"(מז,כג) ובתור אריסים לפרעה יתן להם זרע לזרוע באדמה ככתוב בהמשך הפסוק לעיל "הא לכם זרע וזרעתם את האדמה" ותתנו לפרעה רק חמישית ואת היתר תשאירו לכם.

בשמוע מצרים את הטובה הגדולה הזאת, אשר עושה יוסף איתם מרצונו הטוב ללא שום חיוב לעשותה אמרו לו "החיתנו".